תאונת דרכים שנחשבת לתאונת עבודה

תאונת דרכים הנחשבת לתאונת עבודה היא תאונת עבודה שקורה לעובד במהלך עבודתו, או לעצמאי בזמן שהוא עוסק בעיסוקו. סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי משנת 1995 קובע כי על חברות הביטוח לספק למבוטחים פירוט משולב של חשבונם לפחות פעם בשנה. ההצהרה חייבת לכלול את כל המידע הדרוש למבוטח כדי להבין את מצב חשבונו. כלומר, ההגדרה הבסיסית והכללית של תאונות עבודה היא תאונות המתרחשות במהלך ועקב העבודה.

תאונת דרכים שקורה לעובד בזמן עבודתו, או כתוצאה מעבודתו, תיחשב כתאונת עבודה. תאונת דרכים שקורה לנהג אוטובוס בזמן שהוא נוהג באוטובוס במסגרת עבודתו, או תאונת דרכים שקורה לשליח בזמן שהוא נוהג בקטנוע במסגרת עבודתו, מהווה תאונת עבודה. החוק מגדיר תאונת עבודה כתאונת עבודה המתרחשת במהלך העבודה, בדרך לעבודה או ממנה, או בין מקומות עבודה. זה כולל תאונות דרכים, בכפוף לתנאים אחרים המפורטים להלן.

תאונה המתרחשת בזמן שאדם נוסע לעבודה או ממנה, נחשבת כתאונת עבודה, ללא קשר אם הפרט נסע מהבית או ממקום עבודה אחר. סעיף זה קובע כי תאונת דרכים תוכר כתאונת עבודה אם היא מתרחשת בזמן שהעובד נמצא בדרך לעבודה או ממנה, או ממקום עבודה אחד למשנהו. חוק הביטוח הלאומי קובע כי תאונת דרכים שאירעה בדרך לעבודה או ממנה לא תיחשב כתאונת עבודה אם התרחשה בהפסקה או סטייה מהמסלול המקובל. זאת, אלא אם כן ההפסקה או החריגה הייתה לצורך מילוי התחייבויות העובד כלפי מעסיקו או עיסוקו בעיסוקו כעובד עצמאי.

כמו כן, יש לייחס את התאונה בעיקר לרשלנות פושעת של העובד והתאונה לא גרמה לאובדן כושר עבודה למשך ארבעה שבועות לפחות, נכות או מוות. התאונה לא תיחשב כתאונת עבודה אם קרתה בזמן שהעובד לא היה בדרך לעבודה או אם נגרמה מרשלנות פושעת של העובד. עם זאת, לפי סעיף 81(ב) לחוק הביטוח הלאומי, חריגה של עובד ממסלולו הרגיל לעבודה בבוקר על מנת ללוות את ילדו לגן או להתפלל בבית הכנסת הרגיל שלו, לא תיחשב כחריגה לענין סעיף 80(1) לחוק הביטוח הלאומי. החוק, השולל את ההגדרה של תאונת דרכים כתאונת עבודה.

יחד עם זאת, במידה והעובד עבר תאונת דרכים תוך חריגה מהמסלול הרגיל לעבודה בבוקר על מנת לקחת את ילדו לגן או להתפלל בבית הכנסת שלו, אזי אותה תאונת דרכים תיחשב כתאונת עבודה. במסגרת ההליך, יש צורך באיסוף כמה שיותר ראיות על מנת ליצור תוצאה מוצלחת.

במקרה מסוים, מנהל החברה עבר תאונת דרכים בעת שרכב על קטנוע בדרכו מתל אביב למפעל החברה הממוקם בשדה עוזיהו. הדבר הוביל לדיון על אחריות המעסיק בתיק. העובד סיפר כי נסע לפגישה בתל אביב בנוגע לעסקי החברה עם עורך הדין של החברה (שהוא גם אחיו) וכי הוא שהה במשרדי עסק אחר לפני הפגישה כדי לקנות ציוד עבור מעסיקו. לדבריו, יש להכיר בתאונת הדרכים בה נקלע כתאונת עבודה מכיוון שביצע את הנסיעה רק לצורכי עבודה, ולא לצרכים אישיים.

המוסד לביטוח לאומי טען כי תאונת הדרכים לא ארעה לעובד בדרכו ממקום עבודה אחד למשנהו, וכי התאונה לא אירעה במהלך ועקב עיסוקו של העובד. לפיכך, טען המכון, התאונה אינה תאונת עבודה. המל"ל טען כי העובד נפגש עם אחיו מסיבות אישיות, ולא לצורך עסקי החברה. לדבריו, העובד לא יכול לספק הסבר טוב מדוע נערכה הפגישה בתל אביב, כאשר משרדו של אחיו בקריית אונו ומשרדי החברה והמפעל נמצאים באשדוד ובשדה עוזיהו. בית הדין קיבל את טענת העובד כי קיים פגישה עם אחיו, שהוא גם עורך דין החברה, וכי הוא מקבל את הסברו לגבי מיקום הפגישה. הפגישה לא התקיימה במשרדו של אחיו, או במשרדי החברה. זה נערך בבית קפה ליד משרד עו"ד אחר, כי הם חשבו שאולי יצטרכו ללכת למשרד עו"ד זה. הם האמינו שהם יכולים להיכנס ללשכתו ללא תיאום מראש כי הכירו אותו. בית המשפט ציין כי על אף שקיימת האפשרות שהפגישה נועדה לצרכים חברתיים משפחתיים, מחומר הראיות עולה כי מדובר בפגישה עסקית גרידא, והשניים טרחו לעזוב את משרדיהם כדי לדון בסוגיה עסקית. עוד קבע בית המשפט כי הוא מקבל את טענת העובד כי לפני הפגישה עם אחיו הוא היה גם בראשון לציון, שם טיפל ברכישת מכולה לעסק. גם אם לא היה שם, די בפגישת העבודה שערך בתל אביב עם אחיו בתפקידו כעורך דין החברה כדי לקבוע שהתאונה שעבר בדרכו מתל אביב למפעל החברה הייתה עבודה. תְאוּנָה. העובד רשאי לפנות לוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי לקביעת אחוזי נכותו הרפואית.

העובד הנפגע מקבל פיצוי על ידי חברת הביטוח לפיצויי עובדים, וגובה הפיצוי נקבע לפי חומרת הפגיעה וגובה הפסדי השכר. העובד במקרה זה זכאי לתבוע הן את המוסד לביטוח לאומי והן את חברת הביטוח הפרטית על מנת לקבל הכרה ופיצוי, בהתאמה, בגין הנזקים שנגרמו עקב התאונה. יש ליידע את המוסד לביטוח לאומי על כל תאונה תוך שנה מהאירוע, ואילו לחברות הביטוח יש להודיע ​​על תאונות בתוך שבע שנים. במידה ותביעת העובד תתקבל על ידי המוסד לביטוח לאומי, תוכר תאונת הדרכים בה עבר תאונת עבודה, והוא יהיה זכאי לקבל את אותן זכויות ופיצויים כמו עובד שעבר תאונת עבודה רגילה. מדובר בזכויות כמו דמי פגיעה עד 90 יום, דמי נכות מעבודה לאחר מכן אם העובד נותר עם נכות מאותה תאונת דרכים, טיפול רפואי חינם, חבילת שיקום מקצועית ועוד. קבלו גמלת תלויים שהיא קצבה חודשית או מענק חד פעמי המשולמת לסיוע בהוצאות המחיה. סכום הכסף שיוכל לקבל נפגע מחברת ביטוח יכול להיות גבוה בהרבה מהסכום שיקבל מהביטוח הלאומי בגין אובדן הכנסה. זאת מאחר והפיצויים של חברת הביטוח כוללים מגוון ראשי נזק, כגון אובדן השתכרות בעבר ובעתיד, כאב וסבל, סיוע לצד ג' ועוד. עם זאת, אם ישנן מספר תביעות הנוגעות לאותה תאונה, יחול עיקרון הסיכון הכפול, והנפגע לא יהיה זכאי לקבל פיצוי העולה על מלוא הנזקים שנגרמו לו.

לפי עיקרון זה, יש לקזז את סכום הכסף שעובד אמור לקבל מהמוסד לביטוח לאומי כנגד סכום הפיצויים שהוא אמור לקבל מחברת הביטוח. עקרון זה מונע מחברת הביטוח לשלם לעובד פיצוי העולה על גובה הנזק בפועל. כלומר, לעובד המעורב בתאונת דרכים, המוגדרת גם כתאונת תעשייה, יש זכות לתבוע הן את המוסד לביטוח לאומי והן את חברת הביטוח, אך הפיצוי שעליו לקבל משניהם צריך להשלים זה את זה. לכיסוי מלוא הנזק שנגרם לו בקשר לתאונה ולא יותר. חשוב לציין כי במידה והנפגע יתבע תחילה את הביטוח הלאומי, אחוזי הנכות שיקבעו לו על ידי הביטוח הלאומי יחייבו אותו גם במסגרת התביעה שיגיש נגד חברת הביטוח. אם הנפגע מגיש תביעה תחילה נגד חברת הביטוח, אחוזי הנכות שנקבעים לו במסגרת התביעה אינם מחייבים את המוסד לביטוח לאומי. המציאות היא שרופאי הביטוח הלאומי בדרך כלל מחמירים יותר עם נפגעים והחלטותיהם אינן סופיות ועשויות להשתנות בעתיד, אך מומחי בתי המשפט מקילים יותר עם אחרים והחלטותיהם אינן חשובות. אחרון.

מהם ההליכים הנחוצים לאחר תאונת דרכים?

כאשר עובד נפגע בתאונת דרכים, חשוב שיאסוף כמה שיותר פרטים על התאונה, בכפוף למצבו הרפואי ולמידת מצבו מאפשר זאת. יש צורך במתן פרטים לצורך הגשת שתי התביעות, בפני המוסד לביטוח לאומי ובפני חברת הביטוח הפרטית. זאת על מנת להוכיח את נסיבות התאונה, לרבות להכרה בה כתאונת עבודה. מומלץ לצלם את מקום התאונה ואת כלי הרכב המעורבים וכן לאסוף מידע משאר המעורבים בתאונה, לרבות הנהגים, הנוסעים והעדים. פרטי התאונה צריכים לכלול, בין היתר, את השמות, מספרי תעודת הזהות, הכתובות ומספרי הטלפון של המעורבים, מספרי הרישיונות של כלי הרכב המעורבים ומספרי רישיון הנהיגה של הנהגים המעורבים. כמו כן, על העובד לדווח על התאונה למשטרת התנועה ולקבל מהם אישור על התאונה. אם לעובד יש ביטוח, עליו לדווח על התאונה גם לסוכן הביטוח שלו. לקבלת טיפול רפואי חינם מהמוסד לביטוח לאומי, על הנפגע לחתום על טופס המעסיק ב.ל. המעסיק שולח טופס הפניה (250) לטיפול רפואי לקופת החולים, אשר פונה לאחר מכן למטופל. על עצמאי לפנות לקופת החולים ולהגיש טופס ב.ל. 283, זוהי בקשה לטיפול רפואי בקופת חולים. עם זאת, ראוי לציין כי חדרי מיון בבתי החולים מעניקים טיפול רפואי מיידי לנפגעי תאונות ללא חיוב בתשלום אגרת בדיקה וזאת בטרם קבלת אישור מהמוסד לביטוח לאומי בדבר מעמדו של הנפגע כנפגע עבודה עקב תאונת דרכים. העובד יהיה זכאי גם להחזר הוצאות פינוי אמבולנס לבית החולים במידת הצורך. לשם כך יש לפנות לסניף המוסד לביטוח לאומי במקום מגוריכם בצירוף החשבונית המקורית שהונפקה עבור הפינוי באמבולנס. להגשת שתי התביעות, כנגד המוסד לביטוח לאומי וחברת הביטוח הפרטית, תצטרכו לאסוף את כל המסמכים הקשורים לתאונה. זה כולל מסמכים רפואיים מכל טיפול שקיבלת בעקבות התאונה, וכן דו"ח משטרה המאשר שהתאונה התרחשה. תמיד מומלץ להתייעץ עם עורך דין מוסמך בטרם נקיטת צעדים משפטיים, והדבר נכון במיוחד במקרים בהם מדובר בתביעות נזקי גוף. ללא ייצוג מקצועי, אתה מסתכן בניצול של הצד השני או בטעויות שעלולות לסכן את תביעתך.