למרבה הצער, הטרדה מינית בעבודה היא משהו שאנשים רבים נאלצים להתמודד איתו בימים אלה. השאלה הראשונה שעלינו לעסוק בה, היא האם מערכת יחסים פוגענית נחשבת אוטומטית כהטרדה מינית או הטרדה במסגרת עבודה. וזאת משום שנשאלת השאלה מה היה טיב היחסים בין הצדדים, והאם התובע, הטוען להטרדה מינית לאחר שנים רבות, באמת יכול לקבל את הפיצוי הרצוי לו.
הסוגיה העומדת על הפרק מורכבת, שכן היא כרוכה במרכיבים עובדתיים רבים ושונים אותם יש לשקול בקפידה על מנת להגיע לתוצאה הטובה ביותר עבור הלקוח – ניקוי שמו והשבת המוניטין שלו, הן בציבור והן מול מערכת המשפט.
אבן הבוחן הבסיסית ביותר בנושא ההטרדה המינית במסגרת היא נושא ההסכמה. סוגיית ההסכמה היא הגורם החשוב ביותר להכרעה האם התרחשה או לא הטרדה מינית, וכמה פיצויים, אם בכלל, ייפסקו. יסוד רצוני של הסכמה רחבה וגלויה לזוגיות אמור להפחית את עוצמת הלהבות ולהפוך את העובדות האנקדוטליות לאמינות יותר, מה שיוביל לסיום התיק. מערכת יחסים בהסכמה מלאה היא מערכת שבה שני הצדדים המעורבים מסכימים לתנאי הקשר.
במקרה זה, הקשר הוא רומן בין מנהל לעובד שאינו כפוף ישירות למנהל. עם זאת, מכיוון שיש אלפי עובדים במקום העבודה, מערכת היחסים יכולה להיראות כעוינת. ההסכם בין השניים היה הרבה יותר אינטימי ממה שבית המשפט או המחלקה המנהלית חשבו בתחילה, בהתבסס על הראיות שהוצגו על ידינו. השניים כנראה שכרו יחד דירה (הוצג חוזה שכירות לבית המשפט), יצאו לחופשות יחד (הוגשו חשבונות לבית המשפט), ותכנן תוכניות משותפות לעתיד (הוא תכנן להתגרש, והיא תכננה ללכוד אותו ברשתה). בדוגמה לעיל, אין מחלוקת כי הסכמה כה ברורה, גלויה ורחבה לקיום מערכת יחסים אמורה להחליש את עוצמת התיק נגד הנתבע. סטיגמה פלילית של מונחי הגדרה יבשה ומונחים כלליים. המנהל לא דיווח על הקשר, לא נתן דוגמה אישית בכך שלא שמר על סביבת עבודה סטרילית, ויש להטיל עליו דין וחשבון במישור הפיננסי והתעסוקתי ככל שלא דיווח על הפרשה, כמצופה ממנו וכפי המוגדר בחוק, תוך התחשבות במכלול הנסיבות.
באופן כללי, כששני אנשים לא מסכימים זה עם זה, או שאדם אחד מרגיש שנכפה עליהם משהו בניגוד לרצונם, ניתן לראות בכך פגיעה באוטונומיה שלהם. זה נכון במיוחד במקרים שבהם מי שעשה את הכפייה עומד להרוויח מזה משהו. קידום פרס עשיר זה כולל פרטים מרגשים רבים שיהפכו את החוויה שלך למהנה עוד יותר. תקבל פרס יוקרתי, כמו גם סיכוי לזכות בעוד פרסים ומבצעים. עם כל כך הרבה מה להציע, זו הזדמנות שלא תרצו לפספס. התיאור העשיר הזה מלא בפרטים חיים שעוזרים להחיות את הסצנה. הצבעים, המרקמים והריחות מתוארים כולם בפירוט רב, מה שמקל לדמיין איך זה יהיה להיות שם.
פעמים רבות קיימת מחלוקת עובדתית במקרים מסוג זה: התביעה תטען כי גם אם הייתה הסכמה, הבסיס הדומיננטי ביחסי הניצול וההמרה פגע קשות בשיקול הדעת האמור, לחילופין תועלה הטענה כי מדובר באיסור. מערכת יחסים, לא משנה מה הסיבה. בינתיים, ההגנה תציג ראיות ליחסים מרצון, בין אם חד פעמיים ובין אם מתמשכים. הטענה תהיה שלא מדובר על ניצול יחסי גיור או תלות, אלא על אינטראקציות מכבדות ובהסכמה בין פרטים.
מקרה בוחן – תביעת הטרדה מינית נגד מעסיק
התפקיד המדובר הינו תפקיד שמור לגברים כאשר סביבת העבודה היא גם גברית. העובד המדובר התנהג בצורה פרובוקטיבית (מבחינת לבוש, דיבור ומראה חיצוני) ובהמשך טען כי חווה מספר מקרים של הטרדה מינית במהלך עבודתו הארוכה. עם זאת, הוא לא דיווח על אירועים אלה בזמן אמת; במקום זאת, הוא עשה זאת רק בתום יחסי העבודה שלו, באמצעות הגשת תביעה. טענות התובע להטרדה מינית והתנכלות מצד עובדים היו כה חמורות כלפי עובד זה (לא ניכנס כאן לפרטים מפאת צניעותו של הפרט), באופן שכל בר דעת (גם אם לא עורך דין), יבקש תשובה לחלק מההיבטים הבאים, אם לא כולם:
- מה מנע מהעובד לדווח על אותם אירועים בזמן שהם מתרחשים?
- מה מנע מהעובד להתפטר?
- מה מנע מהעובד להגיש תלונה במשטרה בהתחשב בעובדה שעוסקים במעשים חמורים שאינם מיוצגים כראוי באמירות בעל פה?
- מה מנע מהעובד לספר למעסיק על האירועים לאחר סיום יחסי העבודה, ועוד לפני שליחת מכתב התראה או הגשת תביעה לבית המשפט?
- מהן הסיבות לכך שהעובד לא שוחח על האירוע עם צד שלישי שאינו קשור למקום העבודה?
התביעה, שהוגשה על סכום אסטרונומי של 800,000 ₪, נפסקה לבסוף לטובתו ללקוח עם פיצויים בסך 20,000 ₪ בגין יסוד של הטרדה מינית. סכום זה נועד לחסוך בהוצאות על ניהול ההליך ועינויים משפטיים לצורך ניהול משפט לאורך מספר שנים. הטרדה מינית והטרדה על בסיס מיני ידועות כפוגעות בכבוד האדם ואין להקל בהן ראש. מדובר בסוגיה חמורה שעלולה להשפיע לרעה על אנשים וצריך לטפל בה בזהירות ובשיקול דעת. הטרדה מינית היא סוג של תביעת נזיקין, וככזו, על בתי המשפט להשתמש בכלים מתחום דיני הנזיקין על מנת להפחית את חומרת התביעות מתחום זה ולשדר מסר כי כל צד יכול להיות שווה בשווה. נפגע. מאחר ובדרך כלל יש תוקפן ונפגע במקרים של הטרדה מינית בעבודה, ראוי שבתי המשפט יבטאו את הדוקטרינות מעולם דיני הנזיקין ודיני החוזים. זה יספק מבט ביקורתי יותר וייצור איזון בין שני הצדדים. למשל, ניתן להתייחס לנושא האשם התורם, האחריות המשותפת ומידת האשמה המוסרית. בכך יינתן ביטוי לכלל הידוע לפיו מעשה פסול לא יצמיח זכות תביעה.